בול-סטרוי בילדינג אנד קונסטרקשן סרביס (2006) בע"מ נ' משרד עו"ד: ולאדימיר מיסיוק

החלטה

לפני בקשה מטעם המבקש (להלן: "הנתבע") לחיוב בהפקדת ערובה על פי סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט 1,999 (להלן: "חוק החברות"). המבקש, עו"ד ולאדימיר מיסיוק, מבקש להורות למשיבה (להלן: "התובעת", "החברה") להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו, בשיעור ממשי אשר לא יפחת מ-5% מסכום תביעתה אשר עומד על 1,239,531.

מבוא:

המשיבה הגישה נגד המבקש תביעה בסדר דין מקוצר (להלן: "כתב התביעה") לפיה המבקש, בעל רישיון עריכת דין ישראלי, שיתף פעולה עם המשיבה לצורך ניהול הליכי פירוק של אשכול חברות וגביית חובות מן המוסד לביטוח לאומי.

לטענת המשיבה, הנתבע טען כי הוא חסר כל ניסיון אופרטיבי ולוגיסטי בבולגריה, לפיכך ביקש לשתף פעולה ולחלוק את הרווחים הצפויים מתשלום שכ"ט שיתקבל בארץ ובחו"ל, עם התובעת באמצעות מנהלה- פטר דמיטרוב. לטענתה, ניהלה עם הנתבע מו"מ באשר לחלוקת הרווחים הצפויים מהמיזם, ובסופו של יום גיבש והעלה הנתבע על הכתב את הסכמות הצדדים.

המשיבה טוענת בכתב התביעה כי המבקש החתים את עובדי החברות על יפויי כוח והטפסים הנדרשים לשם ביצוע הליכי הפירוק, ופתח חשבונות בנק על שמות העובדים בארץ ובחו"ל, הכין את בקשות הפירוק, וערך את תביעות החוב בשם עובדים ולקוחות עתידיים.

מנגד, לפי תביעת המשיבה, היא (באמצעות פטר דמיטרוב) דאגה לכל ההסדרים הלוגיסטיים בבולגריה, תיאמה שכירת משרדים, ארגנה ונתנה מענה לפניות לקוחות פוטנציאליים, תיאמה וסידרה עם נוטריונים מקומיים.

תביעתה של המשיבה נוגעת לזכאותה לכאורה להשתתף ברווחי המיזם, בתוספת ריבית והצמדה, מיום הקמת החבות ועל ליום התשלום בפועל. מסכום התביעה (אשר עומד על 1,239,531 ₪) קיזזה המשיבה כספים אשר לטענתה המבקש העביר על החשבון.

עיקרי טענות ההגנה של המבקש בקליפת אגוז, כנגד התביעה שהוגשה נגדו ע"י המשיבה, כפי שעולה מבקשת הרשות להתגונן, הינן כדלקמן:

היעדר יריבות מוחלט בין הצדדים שכן המשיבה לא היתה צד לכל התקשרות עם המבקש ושימשה לכל היותר צינור להעברת כספים. כמו כן טוען המבקש כי גם לבעל הדין הנכון אין כל עילת תביעה טובה נגד המבקש שכן ההסכמים מעולם לא נחתמו ולא השתכללו, ואף לו היתה מבשילה התקשרות חוזית הרי שההסכמים האלה היו ממילא בטלים שכן מדובר בהסכם למראית עין או חוזה בלתי חוקי, אשר שניהם דינם בטלות.

בנוסף, טוען המבקש, כי אף לו היו משתכללים ההסכמים ואף לולא היו בטלים, יש לראות את ההסכמים כמופרים הפרה רבתי שכן בפועל לא ניתנו לתובע השירותים נשואי ההסכם במלואם. לטענתו, חיובו בסכום כלשהו יהיה בגדר כפל-חיוב בגין אותם שירותים בעבורם שילם כבר את מלוא התמורה, ואף למעלה מכך. כמו כן, טוען המבקש לחוסר תום לב קיצוני שדבק בהתנהלות התובעת.

טיעוני המבקש:

המבקש טוען כי בכתב התביעה דבקו פגמים רבים במישור הדיוני והתביעה נגועה אף בהיעדר יסוד במישור המהותי, לרבות בהיעדר יריבות. לטענתו, תלויות ועומדות כעת בפני בית המשפט מספר בקשות מקדמיות אשר הסיכוי שלהן להתקבל טוב (בקשה למחיקת כותרת, בקשת רשות להתגונן, בקשה לצירוף בעל דין).

עוד מוסיף המבקש כי המשיבה הינה חברה שאחריות בעלי מניותיה מוגבלת ובנוסף היא מצויה בקשיים כלכליים, ולכן מן הדין כי תחויב בהפקדת ערובה ממשית להבטחת הוצאותיו.

לטענת המבקש, למשיבה חובות רבים בגין אגרה לרשם החברות בשנים שונות, בסכומים אשר אמורים להיות פעוטים עבור חברה סולבנטית.

באשר לגובה הערובה טוען המבקש כי מן הראוי לחייב בערובה בשיעור של כ-5% מסכום התביעה.

המבקש טוען כי הראיה היחידה שהביאה המשיבה להוכחת איתנותה הכלכלית הינה אישור רואה חשבון החברה מיום 19.06.12, לפיו דוחותיה הכספיים של המשיבה, שאינם כולם מבוקרים, מראים רווח של 562,327 ₪ בשלוש השנים האחרונות. לטענתו, אין באישור זה בכדי ללמד על איתנותה הכלכלית של המשיבה.

המבקש טוען כי המשיבה נמנעה מלחשוף נתונים בדבר התחייבויותיה ונכסיה, כגון: האם היא בגירעון, האם ביכולתה התזרימית לעמוד בהתחייבויותיה בהגיע מועד פירעונם, מיהם נושיה, מה השעבודים הרובצים על נכסיה, מה יחס המינוף שלה וכיו"ב.

טיעוני המשיבה:

המשיבה טוענת כי על-פי אישור רואה חשבון החברה מיום 19.06.12: בשנת 2010-רווח החברה לאחר מיסים על הכנסה עומד על 244,128 ₪. בשנת 2011- רווח לאחר מיסים על הכנסה 272,137 ₪ (בלתי מבוקר).